הסיפור האישי שלי
כשאני מסתכלת לאחור על הסיפור האישי שלי וחושבת איפה הוא מתחיל אני לא בדיוק יודעת לשים את האצבע.
מגיל צעיר גדלתי כילדה עם עודף משקל. היו תקופות שחייתי טוב עם עצמי, לצד תקופות שבהן מאד רציתי שינוי. אני זוכרת את עצמי במהלך התבגרותי עוברת ממסגרת דיאטה אחת לשנייה עם הצלחות ואכזבות לסירוגין. מצאתי את עצמי מתמידה מאד בחוסר ההתמדה והמשקל נע בין משחקי היויו.
מבחינה חברתית אמנם לא היתה לי בעיה, אבל מצאתי את עצמי מסתגרת, נעשית יותר שקטה ומופנמת, כי פשוט לא הצלחתי להרגיש טוב עם עצמי ליד כל הבנות הדקיקות שלידי.
למרות חוסר שביעות הרצון שלי מהמראה החיצוני, נתיב החיים שלי היה די שגרתי. מיד לאחר הצבא למדתי תואר ראשון בחינוך מיוחד. אני זוכרת שראיתי במקצוע הזה שליחות לעולם, רצון לתרום, אבל לא הצלחתי למצוא את עצמי במסגרות מערכות החינוך. יצאתי ממסלול ההוראה והתחלתי לעבוד בעסק של אחי שהיה אז בחיתוליו. 21 שנים עברו מאז, ולאורך השנים העבודה תמיד היתה מאתגרת, מלאת התחדשויות, עניין ותוכן והעסק גדל והתפתח והיווה את מרכז החיים שלי.
לכאורה הכל היה נפלא ולכן לא ידעתי להסביר מה קרה.
היום אני כבר מבינה את זה היטב. לקראת גיל 40 העומס שהעמסתי על עצמי נתן את איתותיו על הגוף. חוויתי פריצות דיסק מלוות בכאב רב, וחוסר שקט פנימי שבא יחד עם תחושת חוסר משמעות עמוקה.
עם הכאב הפיזי בא הכאב הפנימי, התקפי חרדה שנעשו תכופים יותר ויותר עד כדי תחושת ייאוש. היום אני יודעת ומכירה את הקשר שבין הפן הרגשי והפיזי של האדם. אני מבינה שלאורך החיים התעלמתי מהרגשות שלי, לא נתתי ביטוי למה שאני רוצה וצריכה. נעתי עם הזרם שהוכתב על ידי השגרה, באופן עצמאי. לא שהיה לי רע שם – להפך. אבל לא היה לי שום מקום לביטוי עצמי. והיום אני יודעת שאם את לא נמצאת במקום שנכון בשבילך – הגוף מאותת לך על זה.
אני רואה את זה גם אצל המטופלים שלי. אני גם מבינה שההשמנה שלי נבעה מאכילה רגשית שלא טופלה. זה פשוט לא היה מקובל בזמנו, לתת ביטוי לרגשות, למחשבות, לאיך שנערה צעירה חווה את העולם.
הדבר הכי גרוע היה ...
מבחינתי הדבר הכי גרוע היה שלא יכולתי להמשיך לתפקד באותה צורת חיים שאני מכירה, עם אותה שמחת החיים ואותה האקטיביות שאהבתי בעצמי. על פני השטח נראה היה שאני מצליחה לעבוד כמעט כרגיל, אבל הכאבים היו נוראיים.
לפעמים מצאתי את עצמי מגיעה לעבודה, יושבת באוטו ובוכה, ואז מסתובבת וחוזרת הביתה. במשך תקופה ארוכה לא היה מובן לי מה קורה, הייתי שרויה בתוהו ובוהו אמיתי. עברתי בדיקות רפואיות וטופלתי במשככי כאב, שהשפיעו מאד על המצב הנפשי והרגשי שלי. ניסיתי אפילו לטפל בהתקפי החרדה באמצעות כדורי הרגעה, אבל הם גרמו לי להרגיש מנותקת, מרוחקת וחסרת רגש.
בנקודת מוצא זו הרגשתי שמשהו היה חייב להשתנות...
הבנתי שהפתרון לא נמצא בתחתית קופסת הכדורים ועלי לחשב מסלול מחדש. במקרה או שלא במקרה, בעלי חשף אותי לכתבה המדברת על הקשר בין התזונה שלנו למצב הרגשי והנפשי של האדם. הנושא מאד סקרן ומשך אותי להעמיק ולחקור יותר את הקשרים שבין הגוף לנפש תוך כדי התנסות אישית.
חוויה זו לקחה אותי למסע ארוך של שינוי אורח חיים, שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה הטבועים בתת המודע שלנו ויצירת מציאות חדשה וטובה יותר עבורי. התחלתי בהימנעות מסוכר תעשייתי, והחלפתי את כל המתוקים שהתרגלתי אליהם בסוכר פירות טבעי. בדרך המסע, הקילוגרמים החלו לרדת בלי כוונת תחילה.
המשפחה והסביבה התפלאו לראות אותי מתמידה בדרכי החדשה, וככל שירדתי במשקל הם אפילו התחילו לחשוד שאני סובלת מהפרעת אכילה. לקח להם הרבה זמן להתרגל לשינוי שהתחולל בי. בעצם, התרגלנו אליו ביחד.
אני מאמינה שהבריאות הפיזית קשורה באופן ישיר לבריאות הנפשית ולדרך שבה אנו חיים - ולהיפך.
המזון שאנו אוכלים הוא הדלק של הגוף, והרגשות שלנו בעצם נובעים משינויים כימיים שמתרחשים במוח. כדי לעודד את הגוף לייצר הורמונים טובים, אנו צריכים להעניק לו את הדלק הנכון. אם, למשל, אני נותנת לו סוכר, אני גורמת לעליה חדה ואז לירידה חדה ברמות הסרוטונין, וכן לבעיות מטבוליות ולהיפראקטיביות, ובעצם מפריעה לו לעבוד כמו שצריך.
התחלתי ללמוד לימודים מקצועיים לאימון לאורח חיים בריא, נטורופתיה, לימודי הרוח והנפש, נומרולוגיה ועוד, ורכשתי מגוון כלים טיפוליים להתפתחות תודעתית ורוחנית.
כיום אני מרגישה קלה בגוף ובנפש!
אני ממשיכה את מסעי ע”י טיפול בנשים ובני נוער בחיבורים שבין הגוף לנפש. בטיפולים אני נותנת מקום ומרחב לשלושת הרבדים – גוף , נפש ורוח ובעזרת תזונה בריאה ומזינה, צמחי מרפא ותוספי תזונה מותאמים. נוסף על כך, חלק גדול וחשוב מהטיפול שלי הוא עבודה רגשית לשינוי הרגלים מוטמעים ואמונות מגבילות, בכדי להוביל אותך להתפתחות ותפיסה עצמית חדשה ולשינוי שאת רוצה לראות בעצמך.
לקבלת ייעוץ,
מלאו את הטופס ואחזור אליכם